קרן המטבע הבינלאומית משווחת את תחזיות הצמיחה העולמית ל-3.1% בשנת 2026 בעקבות המלחמה
כלכלה בינלאומית

קרן המטבע הבינלאומית משווחת את תחזיות הצמיחה העולמית ל-3.1% בשנת 2026 בעקבות המלחמה

כלכלת סאדנואוס - ביום שלישי הזהירה קרן המטבע הבינלאומית כי הכלכלה העולמית עלולה לסטות שוב מנתיבה, כתוצאה מהמלחמה במזרח התיכון, והעריכה כי הצמיחה העולמית תאט ל-3.1% השנה, ול-3.2% בשנה הבאה, לעומת כ-3.4% במהלך השנים 2024-2025, כאשר האינפלציה תעלה ל-4.4% השנה לפני שתתייצב ב-3.7% בשנת 2027.

הקרן ציינה, במהלך השקת הדו"ח "תחזיות הכלכלה העולמית", כי הסכסוך במזרח התיכון מהווה כוח מנוגד עיקרי לגורמים המקדמים שתמכו בשנה שעברה בכלכלה העולמית, כמו השקעות הקשורות בטכנולוגיה, תנאים פיננסיים מקלים, החלשות הדולר האמריקאי, ותמיכה במדיניות הכלכלית והפיננסית, באמצעות השפעתה הישירה על שוקי הסחורות וצפיות האינפלציה והמצב הפיננסי.

הדו"ח הראה כי התחזיות הנוכחיות מתבססות על "תחזית ייחוס" שאומרת שהמלחמה תהיה מוגבלת מבחינת משך הזמן, החומרה וההיקף, כך שהשפעותיה ייעלמו עד אמצע שנת 2026, בהתאמה עם מחירי החוזים העתידיים על סחורות עד ה-10 במרץ.

למרות זאת, צוין כי רמות عدم הוודאות הגבוהות הביאו להכנת תסריטים חלופיים במקרה שהסכסוך יימשך זמן רב יותר או יתפשט, מציין כי הסבירות שהתרחשויות אלו ייקרו עם המשך העימותים והמהומות הקשורות לכך.

הקרן הבהירה כי תחזיות הצמיחה לשנת 2026 הופחתו ב-0.2 נקודות אחוז בהשוואה לעדכון ינואר 2026, בעוד שתחזיות 2027 נותרו ללא שינוי.

היא הפנתה זאת לכך שאם לא הייתה מתרחשת המלחמה, התחזיות היו מתעדכנות כלפי מעלה, שכן הן היו מצביעות על עלייה קלה בצמיחה של 2026 ב-0.1 נקודות אחוז, מה שהיה מביא לשיעור של 3.4%, כלומר ההפחתה הנוכחית משקפת בעיקר את השפעת הסכסוך במזרח התיכון, עם פיצוי חלקי מהנתונים הכלכליים החזקים לאחרונה והתקנת מכסים.

הדו"ח אישר את קיומם של הבדלים משמעותיים בין המדינות, כששפעת ההתאמות על הצמיחה והאינפלציה נראית מוגבלת ברמה העולמית, אך היא חדה יותר באזור הסכסוך ובכלכלות הכי פגיעות, ובמיוחד בכלכלות המתפתחות והמייבאות סחורות, וציין כי תחזיות הצמיחה לכלכלות אלו הופחתו ב-0.3 נקודות אחוז בשנת 2026, בעוד שתחזיות הכלכלות המתקדמות נותרו ללא שינוי משמעותי.

אם מחירי האנרגיה יעלו יותר ולפרקי זמן ארוכים יותר, הדו"ח צופה שהצמיחה הגלובלית תאטים ל-2.5% בשנת 2026, עם עלייה באינפלציה ל-5.4%.

במקרה של תסריט חמור יותר שכולל נזקים גדולים לתשתיות האנרגיה באזור הסכסוך, הצמיחה העולמית עלולה לרדת לכ-2% בלבד בשנת 2026, בעוד שהאינפלציה תעבור את ה-6% עד שנת 2027, עם השפעה על הכלכלות המתפתחות והשוקות השוות בערך לכפל מהשפעתה על הכלכלות המתקדמות.

הקרן ציינה כי הסיכונים כלפי מטה עדיין דומיננטיים, גם לאחר שהתרחש אחד הסיכונים הבולטים הנוגע לעליית המתיחויות הגיאופוליטיות, והזהירה מפני האפשרות שאלה יחריפו למשבר אנרגיה גדול, או להפצת לחצים פוליטיים פנימיים.

היא הוסיפה כי לחצים אלו עשויים להצטלב עם שינויים במדיניות המסחר והבינלאומית, עם סיכונים לעליית העימותים המסחריים, כאשר המרכיבים הקרקעיים הנדירים מהווים נקודת חיכוך עיקרית בשרשראות האספקה הגלובליות.

הדו"ח פירט כי הערכת מחדש של תחזיות הרווחים בעקבות אינטליגנציה מלאכותית או ירידת שולי הרווח עקב התחרות עלולה לגרום לדעיכת ההשקעות ולהתרחשות תיקון פתאומי בשווקים הפיננסיים.

מנגד, הוא ציין כי ההשקעה באינטליגנציה מלאכותית עשויה לתמוך בפעילות הכלכלית ולכוון אותה לצמיחה בת קיימא, אם היא תלווה ברווחים פרודוקטיביים חזקים ובעלייה בדינמיקה העסקית, יחד עם תפקיד יסודף הרפורמות המבניות והקלה על המתיחויות המסחריות בתמיכה בפעילות.

הקרן הזהירה כי העלייה בחובות הממשלתיים והמימוניות הגדולה, נוכח התדרדרות השוליים המימוניים, עלולה להפעיל לחץ על שיעורי הריבית ארוכי הטווח והמצב הפיננסי באופן כללי.

הקרן ציינה גם כי סכסוכים מותירים השפעות כלכליות ארוכות טווח שעולות על זמני ההלם הישיר מהמלחמה, והיא קראה לאמץ חבילת מדיניות רחבה שמשלבת בין פעולות לאומיות לשיתוף פעולה בינלאומי כדי לחזק את הגמישות הכלכלית.

היא הדגישה את הצורך לשמור על יציבות מחירים ומגזר פיננסי, להגן על קיימות פיננסית, ולהאיץ את ביצוע הרפורמות המבניות.

היא אישרה את הצורך לשמור על הבנקים המרכזיים במצב ערני, ולהתכונן לנקוט צעדים דרסטיים לפי סמכויותיהם, תוך מניעת הלם היצע מנת קבד את תחזיות האינפלציה, ושמירה על שקיפות התקשורת ועצמאות הבנקים המרכזיים.

הדו"ח הבהיר כי אם יינתן סיוע פיננסי להגנה על החלקים הפגיעים ביותר מהלם חיצוני, הסיוע הזה צריך להיות ממוקד, זמני, ובזמן, ולממן ממערכות התקציב הנוכחיות על ידי עיבוד סדרי עדיפויות ההוצאה, או עם ניהול מסלול ברור להשבת האיזון הפיננסי.