תקרת ריבית כרטיסי האשראי מעוררת חששות בבנקים

סדה ניוז - תחושת הדאגה הולכת ומתרקמת במגזר הבנקאי האמריקאי עם חזרת הדיון על העמדת תקרת ריבית על כרטיסי האשראי, בעקבות קריאה שהשקיע הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ להפחית את הריבית ל-10 אחוזים למשך שנה אחת, מהלך שפתח מחדש סוגיה רגישה שנוגעת לאחד ממקורות הרווחיות היציבים והמשפיעים ביותר של הבנקים בכלכלה הצרכנית.

קריאה זו מציבה את מניות הבנקים ומוסדות ההלוואות תחת לחץ ברור, בצל חששות מהתכרות מרווחים, מהפרעה למנגנוני עריכת מחיר הסיכונים, ומהיתכנות להחמרת תנאי האשראי, בפרט לאור תלותם של מעגל רחב של צרכנים אמריקאים בכרטיסי האשראי כמנוע מרכזי להוצאות.

התפתחויות אלו פותחות שאלות רחבות יותר לגבי ההשלכות הכלכליות והרגולטוריות הפוטנציאליות, ורמת יכולת הממשל האמריקאי והקונגרס להעביר כיוון שכזה, בזמן שעורכים הזהרות כי התערבות בעריכת ריבית עשויה לכלול השפעות שליליות שיתפרסו על המגזר הבנקאי וצמיחה הכלכלה האמריקאית כולה.

המוסדות והבנקים חווים מצב של דאגה מאז שפרסם הנשיא טראמפ ברשתות החברתיות בליל שישי קריאה להחיל תקרה של 10 אחוזים על ריביות כרטיסי האשראי למשך שנה אחת.

העמלות הללו הם מקור רווח מרכזי למנפיקי הכרטיסים, שהתקשו במשך עשורים נגד ניסי חקיקה לבלום אותן.

אולם, לפי דיווח של העיתון ניו יורק טיימס, קריאתו של הנשיא טראמפ נראית יותר כמ Wunsch מאשר כהקדשה; זאת שכן אין מסלול ברור בממשלתו להטיל תקרה לריבית באופן חד צדדי, והקונגרס לא הראה עניין רב במענה לבקשתו.

מנהיגי הבנקים וקבוצות הלחץ במגזר הזה נמנעים מלהיכנס לבעיה, מנסים להימנע מביקורת על ההוראה הנשיאותית בפומבי, בזמן שהם מתעקשים בסודיות שהיא תוביל לתוצאות הפוכות על ידי הפחתת גישה של צרכנים לאשראי, לפי הדיווח.

עם זאת, מניות הבנקים ירדו בצורה ניכרת השבוע, במיוחד אלו שמחזיקות בעסקים משמעותיים בתחום כרטיסי האשראי כמו קפיטל וואן.

השלכות ישירות

בנוסף לכך, אומר ראש מחלקת השווקים הפיננסיים בחברת FXPro, מישל سليבי, לאתר "כלכלה סקיי ניוז ערבית":

זה טבעי שהבנקים האמריקאיים יחושו דאגה גוברת לגבי המוצעות הללו, במיוחד אלו הקשורות להעמדת תקרה על ריביות כרטיסי האשראי.

דאגה זו קשורה להשלכות ישירות על רווחיות הבנקים, ניהול הסיכונים, ויציבות האשראי הצרכני.

ההשפעה הראשונה והניכרת ביותר מתרחשת בלחץ ישיר על רווחי הבנקים.

כרטיסי אשראי נחשבים לאחד ממקורות ההכנסה הגבוהים ביותר לבנקים האמריקאיים, כאשר תאריכי הריבית נעים בדרכים שנעו היסטורית בין 20 ל-25 אחוזים.

הפחתת שיעורי הריבית הללו ל-10 אחוזים בלבד משמעה ירידה חדה ברווחים, מה שישפיע ישירות על הירידה בהכנסות.

סליבי מוסיף שכרטיסי האשראי לרוב ניתנים למגזרי סיכון גבוהים, והפחתת הרווח תשפיע על יכולת הבנקים לפצות על הפסדים פוטנציאליים הנובעים מתקלות, דבר שמעלה את רמת הסיכונים התפעוליים והאשראיים. הוא מדגיש שהריבית הגבוהה לא משמעה רווח בלבד, אלא גם מהווה כלי מרכזי למחירון הסיכונים.

הוא מצביע על כך שכאשר ישנה תקרת ריבית, הופך להיות קשה לקבוע מחיר לסיכונים הקשורים ללקוחות בעלי דירוג אשראי נמוך, מה שמגביר את הסיכויים להפסדים שלא ניתן לפצות עליהם. הוא מוסיף כי מציאות זו עלולה להניע את הבנקים להחמיר את תנאי ההלוואה, או לצמצם את ההיצע של כרטיסי האשראי, או אפילו למשוך את עצמם מקטגוריות מסוימות של מוצרים אשראיים.

סליבי גם מדגיש שההשפעה השלישית היא הגבלה על הגישה לאשראי למשפחות בעלות הכנסה נמוכה, ומסביר כי מדיניות אלו, בניגוד למטרה המוצהרת, עלולה להוביל לעלייה במקרי דחיית בקשות לכרטיסי אשראי עבור בעלי הכנסות מוגבלות או היסטוריה אשראתית חלשה. הוא ממשיך ואומר שזה עשוי להניע חלק מהצרכנים לפנות לערוצי מימון לא בנקאיים, שהם יקרים יותר ומסוכנים יותר, דבר שיגביר את הפער באשראי במקום לצמצמו.

סליבי מסיים בכך שכאשר הלהט בעריכת הריבית נדרש, נדרש ממשקי מכירות שישקפו את עלויות הכסף, רמת הסיכונים ודרישות ההון הרגולטוריות. הוא מדגיש שכגון התערבות עלולה להשאיר آثار ארוכי טווח על שוק האשראי ולצמצם את החדשנות במוצרים האשראיים.

הוא מסיים בהערה כי לאור החמרה ברגולציה על ההון הנדרש יותר, יחד עם לחצים כלכליים פוטנציאליים במהלך השנה הנוכחית, ישנם חששות רגולטוריים ומערכתיים שה mogą להשפיע על יציבות המגזר הפיננסי הכללי.

הפחתת קווי אשראי

הבנקים אומרים שאם רווחיות ההלוואות תקטן, הם ייאלצו להקטין את קווי האשראי ולהגביל את הצעות כרטיסי האשראי שלהם.

ג'יימי דיימון, המנכ"ל של ג'י.פי. מורגן צ'ייס, שהיא הבנק עם השיעור הגבוה ביותר של יתרות קיימות במדינה, אמר שהקביעה של תקרה לריבית "אולי אינה רעיון טוב". הוא הוסיף: "זה יוביל לעלייה בציפיות האינפלציה, ואולי עלייה בריביות עם הזמן".

משפטנים וכלכלנים משוכנעים כי העמדת תקרה פדרלית על ריביות כרטיסי האשראי תדרוש ככל הנראה התערבות של הקונגרס, ובינתיים, אין כל אינדיקציה על עניין מצד המנהיגים הרפובליקנים.

יו"ר בית הנבחרים, מייק ג'ונסון, ציין שההצעה של הנשיא עלולה להיות "עם השפעות שליליות על רבים", כי חברות כרטיסי האשראי עשויות לבחור לעצור את ההלוואות לחלק מהצרכנים.

עם זאת, אם הבית הלבן ינקוט פעולה חקיקתית, ישנם כמה תומכים בקונגרס משני הצדדים, לפי "ניו יורק טיימס".

סנאטורים ברני סנדרס ממדינת ורמונט וג'וש האולי ממדינת מיזורי הציגו בשנה שעברה חוק לקביעת תקרה על העמלות של 10 אחוזים במשך מספר שנים. וללא תמיכת הנשיא, החוק נתקל בקשיים, אך ניתן להחיותו.

ביום שני, דיברה הסנאטורית אליזבת וורן ממסצ'וסטס על החזון הכלכלי שלה עבור המפלגה הדמוקרטית. זמן קצר לאחר מכן, התקשר אליה הנשיא ודן עימה על רצונו לקבוע תקרה לריביות כרטיסי האשראי.

דאגה ברורה

ראש מחלקת השווקים הגלובליים בחברת Cedra Markets, ג'ו ירק, אומר לאתר "כלכלה סקיי ניוז ערבית":

הבנקים האמריקאיים חשים דאגה ברורה לגבי כל כוון להטלת תקרה על ריביות כרטיסי האשראי.

חלק גדול מההכנסות והרווחים של הבנקים מגיע בעיקר מהמגזר הזה.

הצרכן האמריקאי מחזיק בממוצע במספר גבוה של כרטיסי אשראי, עם רמות הוצאות גבוהות שנעות בין 1.5 ל-2 טריליון דולר, הפחתת הריבית ל-10 אחוזים עלולה להוביל לאיבוד כ-150 מיליארד דולר מתוך רווחי הבנקים האמריקאיים.

המציאות הזו תדרוש מהבנקים להתנגד לכל הרגולציות הללו, במיוחד לאור העובדה ששיעורי הריבית הנוכחיים עולים על 20 אחוזים שהם מהווים את אחת הכניסות העיקריות לרווחים גבוהים ולרווחים קלים יחסית, תוך שמירה על ערבויות אשרלתיות חזקות לטובת הבנקים.

ירק מאשר שהחששות אינם מוגבלים רק למהלך זה, אלא גם מצביעים על אפשרות שהמהלך הזה הוא הקדמה לסדרת מהלכים נוספים, כפי שקרה בעבר בשוק המשכנתאות ובתוכניות לתמיכה במימון הדיור.

הוא מסביר כי כל הפחתה בריבית בסביבה מוניטרית הנועה כבר לעבר ריביות נמוכות תשפיע על צמצום מרווחי הרווח של הבנקים, ותשפיע לרעה על השקעותיהם ורווחיותם בטווחים הבינוניים והארוכים.

בנוסף, הוא מדגיש שהממשל האמריקאי הנוכחי פועל לתמוך במקורות ההכנסה הבסיסיים של הבנקים, אך קביעת תקרה לריבית כרטיסי האשראי עלולה להגביל את יכולת הצרכן להוציא.

הוא מוסיף כי חלק מהצרכנים שסובלים מבעיות נזילות עשויים להתקל במקרים של חדלות פירעון או פשיטת רגל, דבר שמחליש את יכולת הבנקים להעביר מחויבויות, ויוצר לחצי כפולים על הצרכן והבנקים גם יחד.

לסיום, ירק אומר שהמהלך הזה עלול להוביל לירידה נוספת בכלכלה האמריקאית, במיוחד שהמניע המרכזי לצמיחה בשלב הנוכחי הוא ההוצאות הצרכניות החזקות בארצות הברית.