דו"ח: נתניהו מתכנן ביקור בקהיר לחתימת עסקת גז בשווי מיליארדי דולרים עם מצרים

סדה ניוז - אישר מקור אמריקאי בכיר לאתר טיימס אוף ישראל כי הרשויות הישראליות עובדות עם דיפלומטים אמריקאיים על ההכנות לנסיעה, אשר תהיה הביקור הרשמי הראשון של ראש הממשלה מצרים זה 15 שנה

הטיימס אוף ישראל יודעת כי ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, מתכוון לנסוע לקהיר לחתום על הסכם בשווי מיליארדי דולרים לאספקת גז טבעי למצרים.

לפי מקור דיפלומטי אמריקאי בכיר המכיר את הסידורים, שאישר פרטים על מאמצים אלו לטיימס אוף ישראל, פעלו בכירים ישראלים במהלך הימים האחרונים על הביקור המתוכנן בתיאום עם דיפלומטים אמריקאיים בכירים.

צפוי שנתניהו יפגוש את נשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי, ומטרתו היא להציג את הביקור כהיסטורי, על פי המקור כפי שנחשף לסדה ניוז. כמו כן, ראש הממשלה שואף להשיג הישג דיפלומטי ותקשורתי משמעותי לפני הבחירות בישראל, ולהסיט את תשומת הלב מהסוגיות הפנימיות המורכבות.

הקבוצה של ראש ממשלת ישראל עדכנה את טיימס אוף ישראל כי "הדבר אינו ידוע לנו".

בשבועות האחרונים, ישנן כמה דוחות שהצביעו כי ארצות הברית שואפת לערוך פסגה משולשת בין הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ, נתניהו והסיסי, במהלך הביקור הצפוי של ראש הממשלה לפלורידה מאוחר יותר החודש.

הטיימס אוף ישראל יודעת כי שגריר ישראל בארצות הברית, יאחיאל ליטר, מוביל את המאמץ לארגן את פסגת קהיר המוזמנת. ליטר שימש כקשר המרכזי של נתניהו עם וושינגטון והמדינות הערביות, כולל סוריה ולבנון, לאחר שהתפטר שר המשרד לעניינים אסטרטגיים לשעבר, רון דרמר, ממשרתו בחודש הקודם.

נתניהו ביקר במצרים פעמיים בעבר, במהלך כהונתו של הנשיא המצרי המנוח חוסני מובארק. הביקור הרשמי האחרון שלו היה לפני 15 שנה, בינואר 2011. הביקורים האחרים היו סודיים.

יחסי ישראל ומצרים התערערו מאז פרוץ המלחמה בעזה בהתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023, כאשר ניתקו הקשרים הדיפלומטיים בין קהיר לירושלים במשך שנתיים, למעט התיאום הביטחוני המתמשך, במיוחד בין שירותי המודיעין המצריים והישראליים בנוגע למקרים של בני ערובה.

גם בחודשים האחרונים היו חילוקי דעות על ניהול מעבר רפיח בגבול דרום רצועת עזה, וסוגיית קבלת הפליטים, והאפשרות בכך שמצרים תשתתף בכוח היציבות הבינלאומי המתוכנן לקום בעזה. לאחרונה, נתגלעו יחסים יותר מתוחים בשל ניסי הברחה ממצרים לישראל באמצעות רחפנים.

עסקת הגז נותרה מסובכת למרות שישנן תמריצים כלכליים ברורים לשני הצדדים. ההסכם מתואר כהסכם ארוך טווח בשווי 35 מיליארד דולר, אך שר האנרגיה אלי כהן הביע דאגה שהיצוא הזה עלול להזיק למאגרי הגז הטבעי הישראלים ולפגוע בביטחון האנרגיה המקומי, ולכן הוא דחה את העסקה.

כהן הצהיר לאחרונה לטיימס אוף ישראל: "לא אתן לנתניהו לחתום על כל הסכם עד שכל הפרטים יוסדרו, כולל חילוקי הדעות הביטחוניים הקיימים בינינו לבין המצריים".

נאמר כי נתניהו, מנגד, רואה בהסכם הזדמנות להציג את חיזוקו והרחבתו של הסכמות השלום הישראליות עם המדינות השכנות לאחר המלחמה, ולאשר כי ההסכם מחזק את חזונו ארוך הטווח של ניצול משאבי הגז הישראליים כדי להבטיח הכנסות למדינה לאורך זמן.