אוניברסיטת ירושלים מדגישה את מסלולו של מוניב אל-מצרי: המספר הקשה בהיסטוריה הפלסטינית

סדה ניוז - ילד יתום מאב, הצעיר במשפחתו, אם דואגת וחרשת, משפחה לאומית, עיר מוארת מדע ומאבק, בית ספר דואג לאיכות החינוך, מורים לאומיים מיומנים, חיילים זרים, רצח ועונש, מאבק, תקווה, עבודה, תכנון והתמדה בהצלחה.

במילים אלו מסכם מוניב רשיד אל-מצרי בזיכרונותיו את מציאות הילדות שלו, ובבדיקת זיכרונות אלו ושלבי חייו של אדם זה, אתה מוצא את עצמך מול אדם לא רגיל, שהקדיש את חייו, כספו ומחשבתו למען מולדתו ואומתו, והוא הטיל את עצמו על ידי הישגיו ועבודותיו מספר קשה במשוואה הפלסטינית ובהיסטוריה הפלסטינית, שם יצר מספר אירועים שהפכו למוקדים היסטוריים במסע העם הפלסטיני.

מסלולו של אדם זה מציב הרכב מיוחד בכל מה שמשמעות המילה, שכן הוא השאיר חותם זוהר במגוון תחומי עבודה ללא יוצא מן הכלל, החל מתחום העבודה הפוליטית וכלה בכלכלה, פיתוח, צדקה, חברה וממשל, כך שהוא מהווה פסיפס מחובר בין מחשבה וחזון חד, תכנון מדויק, עבודה מאורגנת והשפעה מתמשכת.

הדיון על מוניב רשיד אל-מצרי במאמר זה מגיע בהקשר אובייקטיבי ומדגיש את דמות לאומית פלסטינית שיצרה נקודת ציון והשיגה הרבה הישגים גדולים לעם ולבעיה הפלסטינית, مما הופך אותה למוקד של השראה ומופת לקובעי מדיניות ולדורות הצעירים.

בעבודה פוליטית, הוא חבר הוותיק ביותר בשני המועצות הלאומית והמרכזית של אש"ף, והוא אחד מהמייסדים של תנועת השחרור הלאומית הפלסטינית. הוא החל את ידידותו עם השניים שקיבלו את תואר השהיד, חכים אל-וזיר ויאסר ערפאת כאשר היה מנהל חברת פיליפס פטרוליום באלג'יריה בשנת 1963, והוא היה בין אלה שעבדו לצד עבד אל-מגיד שומאן, עבד אל-מחסן קוטן וחסיב א-סבאע על ארגון הקשר בין יאסר ערפאת ואחמד אל-שקירי. במהלך ההיסטוריה, הוא שימש כמעין "קופסה שחורה" ליאסר ערפאת, שעליה סמכו במקרים רבים, הפגשות שלו עם מדינת ירדן בסוריה לאחר מאורעות ספטמבר השחור, ופתרון הסכסוך עם מדינת כווית, וכמו כן הוא עבד להקמת יסודות מדינת פלסטין ומערכת ממשלתית פלסטינית לאחר הסכמת אוסלו, והיה יועץ לענייני המדינה לפיתוח ושיקום בממשלה הפלסטינית הראשונה ורבים נוספים.

כבר שנים רבות ממלא מוניב רשיד אל-מצרי תפקיד חיוני בין ירדן לפלסטין, בשנת 1970 היה שר לעבודות ציבוריות בממשלת מוצפי התל, אשר תרמה לבניית המלוכה לאחר מאורעות ספטמבר השחור, והוא היה תמיד גשר בין המלך הירדני המנוח חוסיין לבין השהיד יאסר ערפאת, והקנה באמצעות הקשרים הללו מלחמת חוזרת לבניית ולהעמקת הקשרים הירודניים-פלסטיניים.

ובביירות, הוא היה נוכח במשך 30 שנה ששהה שם ובזמן הזה הצליח לבנות קשרים עם מפלגות שונות ואישים פוליטיים בולטים שם, הבולטים בהם הם קמאל ג'ונבלט, והוא הפך לפלסטיני היחיד שקיבל חברות במועצת הנאמנים של האוניברסיטה האמריקאית בביירות, המוכרת כאחת מהאוניברסיטאות הערביות החשובות והעתיקות ביותר.

ובפוליטיקה הוא גם דמות המתווה פיוס פלסטיני, וסיום הסכסוך הפנימי, והוא גייס מאמצים נחרצים בניסיונות לסדר את הבית הפנימי הפלסטיני, והוא עמד בראש המשלחת הפלסטינית לעזה בשנת 2006, ולא נעלם מהשתתפות בכל פגישה או כנס מהכנסים של דו השיח הלאומי, דרך נשיאותו של הארגון הלאומי של דמויות עצמאיות.

בנוסף לכך, מוניב רשיד אל-מצרי עשה מאמצים לבנות גשרים של שלום ולשכנע את הישראלים ביוזמת השלום הערבית ובמה שנוגע להם לעתיד בטוח עם הסביבה הערבית והאסלאמית, והוא השקיע מאמצים בהעמקת הזהות של שלום זה, והוא היה הפלסטיני הראשון שיצר קשר עם יצחק רבין. הוא דחה את הקשר הזה והדגיש אז שנציג העם הפלסטיני הוא יאסר ערפאת בתור יו"ר אש"ף, והוא השיק יוזמות רבות בהקשר זה, ובולטת בהם הייתה יוזמת תפיסת הסטגנציה.

בעניין העסקים והכלכלה, בנוסף להצלחותיו המיוחדות בתחום המים, האנרגיה והשיקום והניהול שלו בבנק הערבי במשך שלושים שנה, כסגן נשיא לצד עבד אל-מגיד שומאן, נחשב מוניב רשיד אל-מצרי בונה הכלכלה הפלסטינית, הוא שהוביל את מאמצי הקמת חברת פלסטין לפיתוח והשקעות, בודקו לרתום את הפליטים בעולם לבנות חברת לאומית שמהווה למעלה משליש מהכלכלה הפלסטינית, והשתתף בבניית המסגרות במגזר התעשייה, התיירות, התקשורת ושוק הניירות.

בתחום העבודה הצדקתית והפיתוחית, מוניב רשיד אל-מצרי נחשב ליוזם ואחד המייסדים של קרן שיתוף שנוסדה בשנת 1983, שהשקיעה מאות מיליוני דולרים בפרויקטים צדקתיים ופיתוחיים על פני שטח פלסטין, והוא מייסד המוסד הרפואי הפלסטيني מאז 1982, שהקים מערכת רפואית בולטת לאורך מחנות הפליטים, הוא מייסד קרן עבד אל-מגיד שומאן בירדן, והוא מייסד הוועידה האזרחית בנצרת בת 2000 שהשתתפה בביצוע רבים מהפרויקטים החיוניים והעצמת תושבי נצרת בתקופת החסימה בעיר במהלך אינתיפאדת אל-אקצא, והוא המייסד של קרן ועמולת ירושלים וקרן להעצמת ירושלים, השלטות נחשבות לאחת מהמוסדות הפיתוחיים החשובים בירושלים, בנוסף על תרומתו בהקמת תוכנית הגנת וניהול נכסי ירושלים, והיה יו"ר מועצת הנאמנים של אוניברסיטת ירושלים במשך יותר מ-10 שנים. בנוסף לכך, הוא הקים את קרן מוניב ואנג'לה אל-מצרי בשנת 1970, שהשקיעה פרויקטים פיתוחיים בפלסטין ובעולם הערבי בסכום של 250 מיליון דולר, ודבר השתמשו בבניין נושא את שמה בכל אוניברסיטה ובית ספר שבו נתמכה בכל עיר, ועוד הרבה פרויקטים הומניטריים וצדקתיים ברחבי פלסטין ובחלק מהמדינות הערביות.

ובןנוגע למישור החוקי, יזם מוניב רשיד אל-מצרי את אחד התהליכים החוקיים הפלסטינים החשובים, והוא תביעה נגד ממשלת בריטניה בגין ההשלכות הנובעות מכתב בלפור המרוצה בפני בית המשפט הפלסטיני והבריטי, והוא רתמה את המשפטנים וההיסטוריונים החשובים בארץ להוביל את המאמץ הזה, ובראשם עורך הדין הבינלאומי בן אמירסון, והתובע הכללי לשעבר של בית הדין העולמי לעניין פלילי לואיס אוקמפו, ובצורה אחרת הוא הקים לשותפות עם מחלקת זכויות האדם של אש"ף, כדי לתמוך ולסייע במאמצי המעקב החוקיים אחר פושעי מלחמה בכל תחומי המשפט.

מוניב רשיד אל-מצרי, שהגיע לגיל התשעים, עדיין אדם מדינה בכל מה שמלה מהמשמעות איני רוצה לקחת הפסקת הלוחם לאחר תשעים שנה של תרומה, אתה רואה אותו השנה מכריז על התוכנית הלאומית הכוללת של מדינת פלסטין 2050 בלי ייאוש או מיצוי, והוא מדבר על החשיבות של בניין וחידוש המחשבה הפלסטינית ואיחודה, ואז אתה רואה אותו משיק מיזם לתעד את הסיפור הפלסטיני מאז תקופת האבן ועד היום, עם כל יום חדש הוא מחדש את תרומתו על ידי יצירת מיזם חדש או יוזמה חדשה.

בין ההשגות החשובות של מוניב רשיד אל-מצרי, הוא הצליח להגן על הר גריזים מהתיישבות על ידי בניית בית פלסטין על שטח של 320 דונם, והמסתכל בפרטי הבית הזה חש הפנמה עמוקה של המחשבה, גודל השייכות, ורמת היצירתיות במוחו של מוניב רשיד אל-מצרי וחזונו.

ובמצבים הלאומיים, נרשם על האיש הזה שהוא היחיד שגולל מחדש את מחוזו על סמך מה שהשיג הון מחוץ לארץ, אבל עמדתו תמיד אומרת: "אני רוצה לחיות במולדת שלי ובעם שלי ולמות על אדמתי", מה שמעלה פערים רבים, במיוחד שהוא בגיל הזה יכול לחיות בשקט באי מחוץ לפלסטין או לפחות עם בניו ונכדיו בחוץ לפלסטין.

התפיסה הזו והנתינה כוללים את ההשגחה שאין אנו פוגשים דמות לארגיה, אפילו דמות יוצאת דופן, דמות בגובה של מולדת, מול שגובה ולהקלה שאינו מפריע או נושר, ומבקש עד הנשימה האחרונה לשרת את מולדתו ועם שלו.

עבדתי עם מוניב רשיד אל-מצרי במשך יותר מחמש עשרה שנה ואני מעיד כי אדם זה הוא אנרגיה בלתי נגמרת, והרים שאינם מבהילים, ותעופה שלא נגמרת, ושייכות לא מוגבלת, אתה מוצא בו את גובה ההרים, ואת טהרת הנהרות, פלסטין נמצאת בלבבו ובמוחו ובכל שנייה ודקה.

מוניב רשיד אל-מצרי לא הצליח רק להעניק כסף, מאמצים ומחשבות למען פלסטין, אלא כפי שהוא כמו רובם של בני העם הפלסטיני, הוא תרם גם דם, והוא פצוע מאז ימי המנדט הבריטי, ונכדו הבכור מוניב פצוע מהכיבוש הישראלי שנפל על עמוד השדרה שלו והונע על כך לכל החיים.

כבוד והערכה למוניב רשיד אל-מצרי למאמצים שהוא עשה אשר נכתבים באותיות זהב, וההיסטוריה תעיד שהוא אחד מהמובילים ההגון של פלסטין שעשו שינוי והציעו רבות.