גדעון לוי: טרגדיה שאנחנו מתעצב בשביל אסיר רעב אבל שמחים במות ילדים שממתינים ללחם

סדא ניוז - עיתונאי גדעון לוי מתח ביקורת על המחאה הישראלית הדורשת לשחרר את האסירים מארגון חמאס, מאשים אותה בבחירה סלקטיבית ובהתעלמות מהטרגדיה בעזה.

במאמרו בעיתון הארץ, אמר לוי כי ישראל מצויה כיום תחת ממשלה אכזרית, כאשר ראש הממשלה שלה "חסר רחמים", וחיי בני אדם - אם הם תושבי עזה או אסירים או אפילו חיילים ישראלים - אינם חשובים לה.

הוא ציין כי מי שמתנגד לממשלה זהו זרם קטן שאינו מיוצג בפרלמנט, ומאמין בשוויון בין כל נשמות האדם, כדבריו.

והוא המשיך ואמר כי בין הזרם המזערי זה לבין "הממשלה הרעה", נמצא מחנה "מרכז", שרוב חבריו נלחמים נגד חוסר האנושיות הגובר ונגד ההונאה שמבצעת ממשלתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו.

לוי ציין כי "מחנה המרכז" בישראל - המיוצג במחאות נגד נתניהו - מראה אף הוא אנושיות חסרה, שכן הוא בוכה על 20 אסירים ישראלים, בעודו מתעלם מכך שהצבא הורג בממוצע 20 אזרחים פלסטינים בכל שעה.

והוסיף כי אותם "לא משאירים אבן אחת בלתי הפוכה למען הצלת כל ישראלי, אך הם מציגים בפתיחות את הפלסטינים שיש להם גורל הרבה יותר קשה".

והגביר ההבהרה: "הם כועסים על אכזריות בנימין נתניהו, אבל אכזריות ליבם רבה יותר. כשמדובר בפלסטינים, הם מראים את אותה רשע ואת אותם לבבות אטומים".

כל תנועת מחאה לא יכולה לחלוש על כוח ואמינות אם לא תכלול את ההתנגדות להכחדה ההמונית בעזה כחלק מהאג'נדה שלה לצד הדרישה לשחרר את האסירים.

הוא ציין כי תופעה זו שצברה תאוצה במלחמה הנוכחית בעזה, קשה להבנה, "כיצד ניתן להיות מופתע כאשר אנו רואים את האסיר הרעב אביתר דוד, ולאחר מכן להניד בכתפיים או אפילו לשמוח במות אנשים בתורים ללחם?".

והוא ממשיך בשאלתו: "איך אדם יכול למחות על משפחת פיבאס (שנפלה בשבי ב-7 באוקטובר 2023), בעודו לא מתעניין במות אלף תינוקות ו-19 אלף ילדים בידיי הצבא הישראלי, או לגבי הימצאותם של 40 אלף יתומים בעזה?".

והוא שאל גם: "איך אדם יכול לבלות לילות בחרדה ממנהרות חמאס, ולא איכפת לו מה קורה במרכזי המעצר בסדי תימן או מגידו, שמהם אנחנו מתביישים כולם?".

העיתונאי סיכם כי כל תנועת מחאה לא יכולה לקבל כוח ואמינות אם היא לא תעשה מאבק להכחדת ההמונית בעזה כחלק מהאג'נדה שלה לצד הדרישה לשחרר את האסירים.