ועדת החוץ והביטחון של מדינת ישראל קוראת לסיעות הכנסת לאחד כוחות ולפעול יחד כדי להוקיע את ההתנהלות של מחוזאבון

סדנאווס - ביום שני, ועדת החוץ והביטחון של מדינות החברות בארגון לשיתוף פעולה איסלאמי חזרה על הצורך לכנס את מועצת הביטחון כדי לדון באגרסיה כלפי העם הפלסטיני, ותמכה במאמצי קטר, מצרים וארצות הברית לכונן הפסקת אש בעזה.

ההצהרה הסופית של הפסגה גינתה את עקשנות ישראל ואת סירובה להגיב לניסיונות להגיע לרגיעה בעזה, וקראה לפתיחת המעברים ולהכניס סיוע באופן הולם וללא מגבלות, ולהבטיח חופש פעולה של סוכנויות הסיוע בעזה, ובראשן אונר"א.

היא הביעה את דחייתה להצהרות של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, לגבי "חזון ישראל הגדול".

היא גינתה בחריפות את רצח העיתונאים והעיתונאיות האחרונים בעזה, והדגישה את הצורך שהממשלה הפלסטינית תיקח על עצמה את אחריותה בכל האדמות הכבושות.

הנה ההצהרה הסופית:

ההחלטה שהתקבלה במהלך
ישיבת החירום ה-21 של ועדת החוץ והביטחון של המדינות החברות בארגון לשיתוף פעולה איסלאמי
לדיון באגרסיה הישראלית המתמשכת כלפי העם הפלסטיני
מטה המזכיר הכללי של ארגון לשיתוף פעולה איסלאמי
ג'דה, ערב הסעודית
ביום שני, 25 באוגוסט 2025

המתכנסת בישיבת חירום ה-21, בהתאם לבקשת מדינת פלסטין, הרפובליקה הטורקית והרפובליקה האסלאמית של איראן, ביום שני, 25 באוגוסט 2025, לאור האגרסיה הישראלית המתמשכת כלפי העם הפלסטיני, ומכאניזמים להפסקת ההשמדת ההמונית, וההחלטות והחזונות המונעים ליעילות הכיבוש, והשליטה המוחלטת על עזה;
בעקבות האגרסיה הפלילית הישראלית אשר לא הייתה כמותה בארץ הפלסטינית הכבושה, ובמיוחד בעזה, שהביאה עד כה למותם של למעלה מ-62500 שייחים, כולל 12400 נשים ו18500 ילדים ולמעלה מ(160000) פצועים, ולגירוש בכל צורותיו של למעלה ממיליון וחצי פלסטינים מבתיהם, בנוסף להפרות והפשעים הבלתי פוסקים בשטחי הגדה המערבית, כולל ירושלים הקדושה, והתפשטות ההתנחלות הבלתי חוקית על האדמות הפלסטיניות הכבושות;
והיא מדגישה את עקרונות ומטרות האמנה של ארגון לשיתוף פעולה איסלאמי;
היא מאשרת את כל ההחלטות שהתקבלו בפסגות האסלאמיות ובמועצות השרים של הארגון בנוגע לעניין פלסטין וירושלים הקדושה, האחרונה הייתה הפסגה המשותפת הערבית והאסלאמית המיוחדת שנערכה בעיר וריאד בממלכת ערב הסעודית ביום 11 בנובמבר 2024, וכן ההחלטות שהתקבלו בישיבה ה-51 של ועדת החוץ והביטחון של הארגון באיסטנבול, טורקיה, ב-21 וב-22 ביוני 2025, בנוגע לאגרסיה הישראלית כלפי העם הפלסטיני;
היא מחזקת את עמדת מרכזיות בעיית פלסטין לאומה האסלאמית כולה ותומכת בזכויות העם הפלסטיני הבלתי ניתנות להפרה, ובראשן הזכות שלו לקבוע את גורלו ולשוב הפליטים הפלסטינים, וזכותו לעצמאות ולהגשמת מדינת פלסטין העצמאית והריבונית על קווי ה-4 ביוני 1967, עם בירתה ירושלים הקדושה;
1-    היא מכריזה על דחייתה וגינוי שלה להכרזות ישראל, הכוח הכובש, על תוכנית הכיבוש, לשלוט ולשבת לגמרי בעזה וכל תוכניות המיועדות לגירוש העם הפלסטיני בכל שמותיהן, והיא רואה בכך הסלמה חמורה ולא מתקבלת וניסיון להטיל את הכיבוש הבלתי חוקי ואכיפת עובדה קיימת בכוח, כחלק מפעולות בלתי לגיטימיות שמאיימות על הסדר והשלום האזורי והבינלאומי תוך פגיעה בהפרות מהחוק הבינלאומי, כולל החוק ההומניטרי הבינלאומי וזכויות האדם וההחלטות של החוקיות הבינלאומית הקשורות והעמדה המייעצת והצעדים הזמניים שהטיל בית המשפט הבינלאומי;
2-    היא מחמירה להדגיש שכל הפשעים שמבצעת ישראל, הכוח הכובש, המיועדים לאגרסיה והשמדה המונית, טיהור אתני, סנקציה בלתי חוקית על עזה, ושימוש ברעב כנשק מלחמה, ושאר מדיניות ההתנחלות הקולוניאלית, הטרור של המתנחלים וקיצוניותם, הלאמת האדמות, הריסת בתים, והתקפות חוזרות ונשנות על המקומות הקדושים האסלאמיים והנוצריים, ומאמצים ליברלים של הכפפת האדמה הפלסטינית בגדה המערבית כללה ירושלים המזרחית, מתקבלים כפשעים מלחמה, פשעים נגד האנושות ופשעים של השמדה המונית שמחייבים אחריות ומענה לפי החוק הפלילי הבינלאומי; היא מדגישה את חשיבות התביעה שהוגשה לבית המשפט המשפט הבינלאומי על סמך כך שישראל, הכוח הכובש, הפרה את ההסכם משנת 1948 למניעה ולהענשה של פשעים של השמדות המונית, והליכים של חקירת העמדה המייעצת שהוצאה על ידי בית המשפט הבינלאומי, כדי להבטיח את אחריות ישראל, הכוח הכובש, על פשעים ההשמדה המונית שהיו להם ובעבר בשטח פלסטין, והיא קוראת למועצת הביטחון לכנס ישיבת חירום על האגרסיה הישראלית כלפי העם הפלסטיני במהלך ישיבות האסיפה הכללית של האומות המאוחדות בחודש ספטמבר הקרוב, והיא מפנה את משימות המדינות החברות במועצה לתאם עם מדינת פלסטין בעניינים אלו;
3-    היא מגנה בחריפות את הכוונה המכוונת והמניפולטיבית על התשתיות האזרחיות בעזה, כולל השמדת שרשראות אספקת המזון ומקורות המים והשירותים הרפואיים על ידי כוחות הכיבוש הישראלי, מה שסייע ישירות לשכחה של רעב והכנה של אסון הומניטרי שנוצר על ידי אדם; והיא דורשת הפסקה מיידית של כל הפעולות הצבאיות והסרת הסנקציות לגמרי וללא תנאי כדי לאפשר סיוע הומניטרי דחוף באופן חופשי, בהתאם לחוק הבינלאומי ולעקרונות האסלאמיים המבוססים על צדק וכבוד האנושות;
 
4-    היא נושאת את ישראל, הכוח הכובש, באחריות המלאה על הפשעים של השמדה המונית והאסון ההומניטרי הבלתי מסדים, והרצח המתרחש בעזה, והיא דורשת פתיחה של כל המעברים ולהתיר את כניסת הסיוע ההומניטרי באופן מיידי וללא תנאים לכניסת לעזה, כולל צרכים של מזון, תרופות ודלק, והבטחת הספקת חופש פעולה לארגוני הסיוע ולארגונים הבינלאומיים וההומניטריים, ובראשן הונרואה, והיא קוראת ליישם את החוק ההומניטרי הבינלאומי, החוק הבינלאומי של זכויות האדם וההחלטות הקשורות של האומות המאוחדות;
5-    היא תומכת במאמצים לייעוד הפסקת אש מיידית ומשולבת, המנוגדים על ידי הרפובליקה המצרית, מדינת קטר וארצות הברית, כדי להגיע להסכם חילופי אסירים, לנוכח זאת, נחשב שצעד זה הוא צעד הומניטרי מרכזי להפחתת הסבל ולהפסיק את האגרסיה הישראלית לחלוטין, ולהקל את חזרתם של המפונים לביתם או מה שנותר מהם, והמנדט להצביע על כוחות הכיבוש הישראלי מן העזה באופן טוטלי, ולערוך כנס לשיקום המתוכנן בקהיר כדי להתחיל במימוש התוכנית הערבית האיסלאמית לעזרה ולשיקום עזה;
6-    היא מביעה את התנגדותה להמשך הדינמיקה של ישראל, הכוח הכובש, ולסירובה להיענות לניסיונות המתנחלים להגיע לרגיעה זאת במשך כמעט שנתיים תוך דינמיקה של אגרסיה בעזה והתקיימות של כיבוש בלתי חוקי עליה, כמו כן היא מגנה את ההתעקשות להרחיב את הפעולות הצבאיות הפליליות בעזה ולהשתדל להתעלם מהקריאות להפסיק את הלוחמה; בהקשר הזה היא מביעה את חודשי כעסה על סירובה של ישראל להיענות למבצע האחרון של מתווכים, על אף שהצעתי עברה את הסכמת הצד הפלסטיני, והיא יכולה להוביל לעסקה מרכזית ומשמעותית לחירות הלוחמים והאזרחיים, רבות עמדות הפסקת האש, ויכולת להבטיח כניסת סיוע הומניטרי בכמויות מספקות ולפעול בעיורים תחת פיקוח בני המוסדות האומות שאכן פועלים עם כוונת לטפל באסון ההומניטרי וברעב בעזה, והיא גם תואמת להמלצות שהובאו על ידי ארצות הברית במקביל לכך, ומדברת על הסקת מסקנות והכנה לקיום ביקור חירום על האגרסיה ולהשיב את כל הלוחמים והאזרים ללא חריגות, והיא נושאת את פעילות ישראל באחריות כוללת על המשך האגרסיה, והשתעלה בכוונה על מיזמים לכיוונים, ומעל עם המבנה של המצב האומלל של האסון ההומניטרי, וההמשך להחזיק לוחמים ואחרים, ושיכנוע האזרחים מהעזרה החיונית בהגאים;
 
7-    היא מאשרת שהמשך ישראל, הכוח הכובש, באסטרטגיה הזאת המחמירה מאיים את האיומים של הגעה לפתרון מיידי, ומשתף כוח עם אנשי קהילת השלטון להסכם הבינלאומי של מדינות היקום והיריון של החוק והפוליטי; והיא תומכת לפעול את יתרת כל תיק ההגבלים או הכלים החשובים ל