Foreign Policy: המערב מתהפך נגד ישראל

סדה ניוז - כתב המגזין Foreign Policy כי גרמניה הגיבה על החדשות על כוונת ישראל לשלוט בעיר עזה, בהפסיקה לייצא כל ציוד צבאי שיכול לשמש שם, מה שמעיד על עלייה בשינוי הדעה הציבורית נגד ההתקפה הישראלית על רצועת עזה.

המגזין הסביר - במהלך ריאיון עם העורך הראשי שלו, רפי אגרוואל, עם המשא ומתן לשלום הישראלי לשעבר דניאל לוי - כי ההצהרה שהושמעה על ידי הקנצלר הגרמני פרידריך מרץ מגיעה בזמן שבו קנדה, צרפת ובריטניה הצהירו כי יכירו רשמית בפלסטין במהלך הפסגה השנתית של האומות המאוחדות בחודש הבא, לאחר ששלושה רבעים מהמדינות החברות באומות המאוחדות כבר הכירו בפלסטין כמדינה.

המגזין ציין כי אפילו בארצות הברית, החברה החזקה ביותר של ישראל, משתנה האווירה הכללית, כאשר סקר דעת קהל שערך המגזין The Economist בשיתוף עם מוסד YouGov, מצא כי 84% מהאמריקאים תומכים בהפסקת אש מיידית, וכי 70% מהם מאמינים שיש משבר רעב בעזה, ו-45% סבורים שישראל מבצעת השמדה המונית.

בהקשר זה, רפי אגרוואל שאל את דניאל לוי, בפרק האחרון של התוכנית "Foreign Policy Live", על השפעת השינויים הללו על המדיניות הישראלית? ולמה השינויים מתרחשים עכשיו האם הם אמיתיים וקבועים? המשא ומתן שלום בתקופת ראשי הממשלה יצחק רבין ואהוד ברק אמר כי בריטניה וצרפת חברות במועצת הביטחון, והן בעלות ברית של ישראל, סבור שמהלך שלהן יש משמעות מדויקת יותר ממה שמוצג, שכן הן עושות צעדים כדי להגיב ללחץ הציבורי מבלי לפגוע יתר על המידה ביחסים הדו-צדדיים הקיימים עם ישראל.

הכרה ללא צעדים

לוי הסביר כי ההכרה של המדינות הללו במדינת פלסטין היא רק מחווה סמלים, ולאחר ההכרה, הוא הניח שהם מקווים שלא יינקטו צעדים נוספים, ושזה יהיה מספיק כדי לדחות את הלחץ הציבורי, במיוחד שהם מכירים במדינה הנמצאת תחת כיבוש מתמשך ולא חוקי, בהתאם לבית הדין הבינלאומי החל מ-19 ביולי 2024.

עם זאת, לוי צפה שלחץ ילך ויתגבר לאחר שננקט הצעד של ההכרה, כאשר הכוונה היא להפסיק בדרך זו, והצביע על כך שישראל תתקוף זאת ותפרסם זאת, ואז תבין שהיא יכולה לנהל את העניין כמו בתהליך השלום הישן, כך שהמדינות המכריזות על פלסטין יאמינו שהן עושות עבודה רצינית לנוכח כעסה של ישראל, וכן הרשות הפלסטינית, אשר חסרה אסטרטגיה אמיתית, תחוש בנוחות לימים ספורים, ולאחר מכן הכל יפסיק.

הוסיף לוי כי יש מניפולציות המלוות את ההכרה בפריז ולונדון, כאשר הנשיא הצרפתי עמנואל מקרון משתף פעולה באירוח ועידת האומות המאוחדות עם הסעודים, והוא מנסה לנצל זאת כדי לקדם את נורמליזציה של היחסים הסעודיים עם ישראל, ואולי להשיג רווחים, בעוד שהראש ממשלה הבריטי קיר סטארמר נתון ללחצים גדולים הרבה יותר מבתוך מפלגתו והמחוז שלו, שעשויים להשפיע על עתידו הפוליטי.

הזהיר לוי כי הצעדים שמדינות אלו כנראה ישימו לב להימנע מהם עשויים להיכלל בסדר יום, כמו האיסור המלא על נשק, והגבלת אלמנטים מסחריים אחרים, והזכיר בהקשר זה מאמר שכתב מרטין סנבו בעיתון "Financial Times" בו אמר כי אירופה צריכה לחזור על חלק ממה שקרה עם רוסיה, עם הנכסים הישראליים המוחזקים בבנקים האירופיים, וביקורת על ספורט, וכן הלאה, כדי שיהיה לה אמינות.

כשנשאל על מצב ארצות הברית שעדיין היא בעלת הברית החזקה והגדולה של ישראל, כאשר עמדת הממשל לא משתנה, אך הדעה הציבורית משתנה, אמר דניאל לוי שהסיבה הברורה ביותר לשינוי שם היא מדיניות הרעבה.

חשיפת התמונה של עזה

והזכיר המשא ומתן הישראלי לשעבר כי עזה הייתה תחת מצור אכזרי מאוד במשך כמעט שני עשורים, שבהם ישראל ביצעה חישוב לכמות הקלוריות שזקוקים לה תושבי עזה לשמירה על רמת מחיה, והגיע למסקנה כי מדינתו השתמשה בעונש קולקטיבי ובהתליית גישה למזון, אנרגיה ומים, אפילו לפני אוקטובר 2023 ולאחריו, אך זה הוחמר, מה שגרם לחשיפה נוספת לתמונות עזה וקורבנותיה.

מעשית, מה שמחריף את המצב הוא שהצהרות מוזרות יוצאות מפי מנהיגים ישראליים כמו שר האוצר בצלאל סמוטריץ ושר הביטחון הלאומי איתמר בן גביר, ואפילו מתוך עומק מפלגת הליכוד בראשות ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו מתוארים את ההרס ואת טיהור העמים שגורסים.

ובנוגע לשאלה כיצד לקח כל כך הרבה זמן, אמר לוי כי זו סיפור גדול יותר - ישראל הייתה מאוד פעילה בהצגת המקרה שלה, כמו שהלחץ הפוליטי האמריקאי היה אפקטיבי, ובהשוואה לחוסר היכולת של ההנהגה הפלסטינית להוכיח את עצמה, אף שיש לפלסטינים חברה אזרחית מאוד פעילה.

סיים לוי ואמר כי בית הדין הבינלאומי הגיע ל-8 אמצעים זמניים דחופים לישראל כדי למנוע את הפרת האמנה נגד השמדה בתקופה זו, וכי בית הדין הפלילי הבינלאומי הוציא צווים למעצר לנתניהו ולשר ההגנה הקודם שלו יואב גלנט בעוון ביצוע פשעי מלחמה, כולל רעב כנשק מלחמה.