SadaNews - «הטרויאקה האירופית» (צרפת, בריטניה וגרמניה) הפעילה את «מנגנון הסנבאק» לשוב להטיל סנקציות של האומות המאוחדות על איראן בנוגע לתוכנית הגרעין שלה, מה שמחזיר שש קבוצות של סנקציות בינלאומיות על טהראן, אשר הוקפאו לאחר החתימה על הסכם הגרעין בשנת 2015.
«הטרויאקה» שלחה מסר רשמי למועצת הביטחון, שבו נמסר כי שלוש המדינות «רוצות ליידע את מועצת הביטחון ש, בהתבסס על ראיות מעשיות, רואים הקבוצה (הטרויאקה) כי איראן אינה מכבדת את התחייבויותיה» לפי הסכם 2015 בנוגע לתוכנית הגרעין שלה. באותו מכתב למועצת הביטחון ביקשה «הטרויאקה» להפעיל את «מנגנון הסנבאק».
עם זאת, החזרת הסנקציות הבינלאומיות על איראן לא תהיה מידית, שכן היא זקוקה לחודש שלם לפני שתיכנס לתוקף, וייתכן ש«הטרויאקה» תגיע עם טהראן במהלך תקופה זו להסכם שיסיר את המחלוקות בינהם, מה שיאפשר ל«הטרויאקה» לדחות את הטלת הסנקציות במשך 6 חודשים נוספים. אם לא יושג הסכם כזה, תתחיל הטלת הסנקציות ב-18 באוקטובר הקרוב, המועד שבו נחתם הסכם הגרעין לפני 10 שנים.
בהודעה המשותפת של «הטרויאקה» אף נאמר כי «תוכנית הגרעין של איראן עדיין מהווה איום ברור על השלום והביטחון הבינלאומיים».
החמרת הדיפלומטיה
מאז ערב יום רביעי, פורסמו הדלפות שהאשרו כי «הטרויאקה» תיישם את איומיה להפעיל את המנגנון הנזכר, וכי היא תכבד את המועד שהעניקה לאיראן עד סוף חודש אוגוסט הנוכחי לפני שתנקוט בפעולה זו. אך כישלון הפגישה בז'נבה בין הצדדים האירופיים לאיראניים ביום שלישי האחרון דחף את האירופים לקצר את הזמן.
«הטרויאקה» ראתה כי טהראן לא הגיבה לא למועד המקורי שניתן לה ולא להצעת ההארכה המותנית לקדם את ההחלטה הבינלאומית מספר 2231, שסיפקה את הכיסוי הבינלאומי להסכם הגרעין ודחתה את הפעלת המנגנון הנזכר במשך שישה חודשים, בתמורה לשיתוף פעולה מצידה של טהראן בשני תחומים: הראשון, לאפשר לרואי החשבון של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית לשוב לאיראן ולאפשר להם לבצע את עבודתם.
אך «הטרויאקה» האירופית, הפועלת בתיאום עם וושינגטון, אינה מעוניינת לזרוק את הדיפלומטיה בצד. בהודעה המשותפת נמסר כי שלוש המדינות שואפות לנצל את פרק הזמן של 30 ימים שהם חלון ההזדמנויות להחזרת הסנקציות על מנת «לפתור את הנושאים המתעוררים» עם איראן, שהיא נקראה להיכנס לדיפלומטיה בונה על מנת «למצמם את החששות» הקשורים לתוכנית הגרעין שלה.
גם «הטרויאקה», על אף הפעלת «הסנבאק», לא ויתרה על הניסיון לשכנע את טהראן לקבל את הארכת תוקף ההחלטה הבינלאומית מספר 2231, דבר שהיא עד כה ייחסה לו התנגדות מתמשכת, ותרמה להמרצת מוסקבה ובייג'ינג להעלות הצעה שמתחרה שאינה מטילה עליה תנאים מחמירים.
מה שנכתב במכתב «הטרויאקה» חזר על עצמו שרי החוץ שלה, תוך דאגה להדגיש כי שער הדיפלומטיה לא נסגר. שר החוץ הגרמני יוהאן וודיבול אמר כי תהליך הפעלת «הסנבאק» עשוי לייצג «תחילת שלב חדש» במגעים עם איראן, אותה הוא קרא ל«שיתוף פעולה מלא» עם הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית ולהיכנס «בבירור» במגעים ישירים עם ארצות הברית, שהם שני התנאים שמטילה «הטרויאקה» להארכת ההחלטה מספר 2231.
באותו הקשר, כתב שר החוץ הצרפתי ז'אן נואל ברו בטוויטר כי ההפעלה «אינה מעידה על סיום הדיפלומטיה, אנו מחויבים לנצל את תקופת שלושים הימים שמביאה לפתיחת הדלת לדיאלוג עם איראן». וברו הסביר את הפנייה למנגנון הנזכר באומרו כי היא משקפת את המחויבות «למנוע מאיראן להשיג נשק גרעיני, ולא צריך להמשיך בהסלמה הגרעינית».
תגובת איראן
לא איחרה תגובת איראן על היוזמה האירופית, כאשר משרד החוץ מיהר לטעון כי מה שעשתה «הטרויאקה» «ריק וללא השפעה משפטית». בהודעת המשרד נמסר כי ההחלטה האירופית «עלולה לחבל בשיתוף הפעולה בין איראן לבין הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית», והיא תיארה את ההליך כהתלקחות פרובוקטיבית ולא הכרחית.
מנגד, העבירה העיתון «טהראן טיימס» מפי שר החוץ האיראני, אבאס עיראקצ'י, כי ארצו תגיב על המהלכים «הבלתי חוקיים והעוולים» הנובעים מהתנהלות «הטרויאקה». הוא קרא למדינות האירופיות לשלוש ל корректировать את הטעות שעשתה בהפעלת מנגנון «הסנבאק».
השר האיראני כבר ציין כי המדינות האירופיות אינן מחזיקות בכל סמכות מבחינה משפטית, פוליטית וטכנית להפעיל את מנגנון «הסנבאק», וכי היא מוכנה רק לנהל מגעים עקיפים עם ארצות הברית לגבי תוכנית הגרעין «מעמדת שוויון».
אף על פי זאת, מה שדיווחה סוכנות «רויטרס» ממקור איראני, שתיארה אותו כ«בכיר», משקף סוג של חוסר וודאות בעמדות. המקור המדובר רואה כי שער הדיפלומטיה לא נסגר, וכי טהראן תמשיך אותה ותוותר על המהלכים האיראניים «המגיבים». המעניין הוא שהוא אמר באותו רגע כי הצעד האירופי הוא «נגד הדיפלומטיה ולא הזדמנות לה» כפי שטוענים האירופאים. הוא אישר כי ארצו לא תוותר על זכויותיה תחת לחצים.
עיראקצ'י כבר אמר מספר פעמים כי ל«הטרויאקה» אין את הסמכות להפעיל מנגנון «הסנבאק» מכיוון שהיא לא כיבדה את הסכם הגרעין. המקור האיראני רמז על כמה אפשרויות העומדות לרשות ארצו להגיב על היוזמה האירופית.
והוסיף: «יידענו את המדינות האירופיות בשלוש כי אם זה יקרה, אירופה בעצם תוציא את עצמה מהזירה הדיפלומטית והדיאלוג עם איראן», והדגיש כי טהראן תנהל אז כל דיון רק במסגרת מועצת הביטחון הבינלאומית.
כבר קבעו בכירים איראניים בעבר כי טהראן תגרש את הרואי חשבון הבינלאומיים מבלי להסס, והזכירו את האפשרות לפרוש מהסכם האיסור על הפצת נשק גרעיני שבו חתמה איראן בסוף שנות ה-50 של המאה הקודמת, בימי שלטון השה.
אחרים רמזו על האפשרות שמדינתם תנקוט ב«שינוי» עקרון הגרעין שלה האוסר על פיתוח נשק גרעיני כך שהיא תהפוך לכוח גרעיני. מה שמדאיג את המערב הוא שאיראן מחזיקה לפחות 400 קילוגרם של אורניום מועשר ברמה של 60 אחוז, והיא יכולה לשדרגו אותו לרמת ניקיון שתאפשר לה לייצר בין 4 ל-6 פצצות גרעיניות. עם זאת, זאת לא אומר שהיא תהפוך לכוח גרעיני, שכן היא תזדקק, לפי המומחים, לאזור שנתיים כדי להשיג יעד זה.
6 קבוצות סנקציות
ההחלטה 1696 שניתנה בשנת 2006, מייצגת את נקודת המוצא לסדרת ההחלטות המאוחרות שהכילו את קבוצות הסנקציות. וחשיבותה היא שהיא דורשת מאיראן להפסיק את כל פעילויות ההעשרה של האורניום, והיא מציבה את הסנקציות תחת פרק 7 מה שאומר שהן מחייבות ביצוע.
וההחלטה השנייה מספר 1737 מאותה שנה, נתנה הנחיות למנוע העברת טכנולוגיה צבאית לאיראן ולהקפיא את נכסי הגופים מעורבים בתוכנית הגרעין ולהקים «ועדת הסנקציות» במועצת הביטחון, ובשנה החדשה הוצגה ההחלטה 1747, המרחיבה את טווח הקפאת הנכסים ומונעת מהמעורבים בתוכנית הגרעינית לצאת לחו"ל, בנוסף לכך שהיא מונעת מטהראן לייבא או לייצא נשק.
לאחר שנה שלמה, הוצגה ההחלטה 1803 שמטילה בקרה מחמירה על המוסדות הפיננסיים האיראניים, במיוחד על הספינות הנכנסות למפרצים האיראניים או יוצאות מהם, כמו גם על החסרת רבים מהאנשים מהוויזות המאפשרות להם לנסוע לחו"ל. בספטמבר 2008, הוצגה ההחלטה מספר 1835 אשר מחמירה את הסנקציות הכלולות בהחלטה הקודמת, ומכילה את גינויים של איראן בשל עמידתה בעשייה מנהלית ליצירת גרעין ומונעת ממנה לפתח נשק טיל בליסטי.
וההחלטה האחרונה, מספר 1929, הוצגה ביוני 2010 ונמסרה שוב להפסיק את ייצוא הנשק לאיראן ותהדק את הצפיה הפיננסית יחד עם הצפיה המוטלת על הספינות להרחיב את רשימת האנשים והגופים המוטלות עליהם סנקציות.
וכל הסנקציות הללו «הוקפאו» הודות להחלטה 2231 מ-20 ביולי 2015, אשר ציינה שלושה דברים עיקריים: אישור ההסכם הגרעיני, והסרה הדרגתית של הסנקציות אם איראן תכבד את התחייבויותיה, ולבסוף הכנסה של מנגנון «סנבאק» אם איראן תפר את ההסכם בצורה ברורה.
ירידת המטבע האיראני
מתברר ממה שלמעלה כי החזרת הסנקציות הללו תהיה פגיעה חמורה בכלכלה האיראנית, במיוחד מכיון שהן יכניסו אותה למצב של בידוד וימנעו ממנה לשווק את הנפט שלה באופן רשמי, שהוא המקור הראשון לרווחים שלה. סין, לבדה, קונה מאיראן כ-1.5 מיליון חביות ביום.
This is the main source of Iranian concern about this mechanism that takes it back a decade. On Thursday, a report from the «Sofran Center» based in New York stated: «The U.S. and its European allies see the activation of the automatic return mechanism as a way to keep Iran strategically weak and unable to rebuild its nuclear program that has been damaged by U.S. and Israeli strikes last June.»
«המנהיגים האיראניים רואים בהחזרת הסנקציות ניסיון מערבי להחליש את הכלכלה האיראנית לעד, ואולי לעורר הפרעות ציבוריות מספיקות כדי להפיל את המשטר האיראני.»
והתרחיש הראשון נראה עם ירידת ערכו של הריאל האיראני ביחס למטבעות זרים, כאשר ערך הדולר האמריקני חצה את מיליון ריאל איראני.
ביום חמישי, הריאל האיראני התקרב לנמוך ביותר שלו אי פעם, לאור החששות המתרקמות בעקבות החזרת הסנקציות על איראן, מה שיביא להקצנה נוספת בכלכלה שכבר מתמודדת עם קשיים. כמו כן יש לציין שבזמן ההגעה להסכם הגרעין בשנת 2015, ערך הריאל עלה ל-32 אלף מול הדולר, דבר שמעיד על השבר האנושתי של המטבע מאז אז. חשוב לציין שהריאל נמצא בשיא ירידתו באפריל האחרון כאשר נרשם מיליון ו-43 אלף מול הדולר האמריקני.